בקלאוה אחים סמארה, טירה

בטירה  – כמו בכפרים ערבים באים – סופרים כיכרות. אם תבקש הסברים מאחד מן המקומיים בדבר הגעה למקום כלשהו ביישוב – תקבל, בדרך כלל, הסבר שיכלול ספירה של כמה כיכרות יש לעבור: "זה בכיכר התשיעית", או "קח ימינה מיד אחרי הכיכר השישית". בפעם הראשונה שניסיתי לעקוב אחרי הסבר כזה בטירה, איבדתי את הספירה. זה לא קשה לאבד שם את הספירה, בהתחשב בעומס בתי העסק ברחוב הראשי המושכים את העין ומסיחים את הדעת.

עוד סיבה בגינה לא קשה להתבלבל בטירה: איזורי המסחר ממופים על פי החמולות המקומיות. בכניסה הדרום-מערבית לעיר (מכיוון רמת הכובש), נתקלים באזור המסחר של חמולת עיראקי, ובמרכז עצמו נתקלים באזור של חמולת עבד אלחי. תוך כדי נסיעה, אתה רואה שוב ושוב את אותם שמות המשפחה ולא מצליח להיזכר אם כבר עברת עוד כיכר אחת אם לאו.

הרחוב הראשי של טירה נקרא על שם טארק עבד אלחי, ראש העירייה הראשון. איך שההיסטוריה מגלגלת עניינים: סבו של טארק, שיח' נג'יב עבד אלחי, היה לאומן ערבי, ממנהיגי מאורעות תרפ"א; בנו, רפיק, המשיך את דרכו האקטיביסטית, לחם במאורעות תרפ"ו-תרפ"ט, ובהמשך – בימיה הראשונים של המדינה – אירגן פעולות כנגד יהודי הסביבה1. והנה, בנו של זה האחרון, הלוא הוא מי שעל שמו נקרא רחובה הראשי של העיר, היה איש מפא"י ותנועת העבודה ופעל לקידום דו-קיום בין יהודים לערבים בישראל.

לאחים סמארה – שבולטים, כאמור, במרכז העיר – יש קניון ומסעדה ואטליז וחנות תכשיטים וממתקיה, ואולי עד כמה דברים שעיני לא קלטה או ששכחתי. הממתקיה צמודה למסעדה, וכך יכול אדם לסעוד את לבו ולקנח – והכל במחיר חניה אחת שכמעט בלתי אפשרי למצוא במקום.

במקום ארבעה סוגי כנאפה: רגילה עם צבע מאכל, רגילה בלי צבע מאכל, נאבלסיה ומברומה. חוץ מזה, יש גם פטיר והרבה סוגי בקלאוות. אפשר לשבת בפנים בנוחות, או בחוץ, באזור מקורה שמשותף גם למסעדה. הכנאפה הרגילה (ללא צבע מאכל) יפה וטעימה, לא מדי מלהיבה. הגירסה הנאבלוסית מופיעה כאן בגירסה ייחודית, אותה פיתח, לדבריו, בעל המקום. בפרט, יש בה מעט כורכום (לכן הצבע שלה צהוב-כתום עז), אשר מעניק לה טעם בולט, אך היא חסרה את הגסות של שכבת האטריות הטחונות ומכילה שכבה דקה מדי של גבינה. על המברומה יכולתי לוותר.

  

בקלאוה אחים סמארה
ברחוב הראשי של טירה (רחוב טארק עבד אלחי), בכיכר השלישית כשסופרים מן הכניסה הדרום-מערבית לטירה (כביש 554 מכיוון רמת הכובש)
09-7939173

הערות שוליים

  1. מתוך הספר ערבים טובים – המודיעין הישראלי והערבים בישראל: סוכנים ומפעילים, משת"פים ומורדים, מטרות ושיטות (2006), מאת ד"ר הלל כהן

2 comments

  1. לא ממליץ כלל. כמה פעמים הייתי במקום , ונהניתי מהמוצר פעם אחת בלבד . השרות תמיד בעצלתיים , וכאילו עושים לך טובה שאתה קונה שם. ככה זה מרגיש לפחות , כל פעם מחדש . כשאתה שואל על מחירים , אומרים לך ש " יערבבו " לך מחירים לקילו בין יקר לגבוה . לא מבין למה לא פשוט לשקול בנפרד . מה זה לערבב מחיר לקילו ? איפה ההיגיון כאן בדיוק ?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.