ממתקי מג'די, ג'לג'וליה

הסגר עוד לא תם (עוד רחוק מכך), אך ההקלות שנכנסו לתוקף היום אפשרו לי – לראשונה מזה חודש – לנסוע ולאכול כנאפה. הכנאפה הקרובה לביתי נמצאת במרחק של 5 ק"מ בקו אווירי מביתי, רחוק בהרבה מרדיוס הקילומטר שהיה בתוקף עד היום, אך קרוב למדי כדי שאוכל לקפוץ לשם מבלי להפר את שיגרת היום. העובדה שטרם ביקרתי בה היוותה סיבה מצוינת לבחור דווקא במקום הזה.

לפני כשלוש שנים וחצי, נפתחה בג'לג'וליה הכנאפיה הראשונה בכפר. היא היתה לי מקום מיפלט מִפִּגְעֵי היומיום, הן בשל קירבתה והן בשל העובדה שהכנאפה שם היתה ממש לא רעה. התיידדתי עם בעל המקום ועם אביו ועם אופה הכנאפה (יש שם למקצוע הזה?), והייתי מבקר שם תדיר. לבר המצווה של בני הבכור הזמנתי מהם מגש כנאפה ענק, לשמחתם של בני המשפחה המורחבת.

אך הכנאפייה ההיא לא החזיקה מעמד הרבה זמן, ואת מקומה תפסה כנאפייה אחרת – באותו המקום בדיוק, עם אותו המטבח, אך בעיצוב שונה, ובעיקר – עם בעלים חדשים. הכנאפה איבדה מזוהרה. מאז, גם הכנאפייה הזו נסגרה (בטרם הספקתי לסקור אותה כאן), ולאחרונה נפתחה מולה כנאפייה קטנה אחרת, "ממתקי מג'די".

בשל הנחיות הסגר, לא ניתן כרגע לשבת במקום, ומנת הכנאפה נעטפת לאכילה מחוץ למקום. אני אכלתי אותה מיד כשהתיישבתי באוטו. האטריות היו מעט קשות מדי, אולי מעט יבשות מדי, אך הבעיה העיקרית היתה בשיכבת הגבינה. ראשית, היא היתה מתוקה כל כך עד שלא הרגשתי גבינה, רק מתוק; שנית, שיכבת הגבינה היתה מוצקה למדי, בקושי נחתכה עם המזלג, ונעדרו ממנה כל סימני העדינות המצופים מכנאפה. למען ההגינות, חשוב לציין שהכנאפה לא היתה טרייה (לא היתה מספיק תנועה במקום כדי שאחכה למגש טרי), אך כבר אכלתי מנות כנאפה לא טריות שהיו טובות בהרבה מזו.

לצד שברי הפיסטוקים אשר פוזרו על המנה, איתרתי כמה חתיכות ירוקות בלתי מזוהות (אפשר לראות אותן בקלות בחזית התמונה, בין הכנאפה לבין הכלי הלבן בו היא הוגשה). היה להן בקושי טעם של פיסטוק, ובפרט הצורה שלהן היתה מוזרה מאוד.

בשל הקירבה של המקום לביתי, אני מניח שאתן לו עוד צ'אנס, ובפעם הבאה אשתדל להגיע במועד בו צפויה להיות כנאפה טרייה.

 

ממתקי מג'די [פייסבוק]
הכניסה המזרחית לג'לג'וליה
03-5047744