Knaffex, תל אביב-יפו

אז על מה אתם חושבים כשאתם שומעים את צירוף המילים "תל אביב"?

אישית, אני לא מצליח לפרק לגורמיו את הצירוף הזה, לא מצליח לחשוב בנפרד על כל מילה מן השתיים. למרות שהמושג "תל" מלהיב אצלי את הדמיון והמושג "אביב" מעורר בי אופטימיות ויקר לליבי – כשאני שומע את הצירוף של שתי המילים הללו יחדיו, אני חושב רק על עיר החוף, על לב ליבה של המודרניות הישראלית. ואני חושב גם על ההיסטוריה שלה, שקשורה גם להיסטוריה המשפחתית שלי (אחד ממייסדי "אחוזת בית" היה משה גולדברג, אחיה של סבתא-רבתא שלי).

אנחנו יכולים לדעת על מה חושבים אחרים כשהם חושבים על "תל אביב". אנחנו יודעים שהמשורר והעיתונאי יהודה אופן – יליד גרמניה, שעלה ארצה כמעפיל צעיר – חושב עליה גם באמצעות מה שאין בה (למשל, צריף על שפת הים) וגם באמצעות מה שיש בה (למשל, חלונות ראווה), ובפרט מזכיר כמה מאכלים מייצגים: "פלאפל, פיצה, סטייקים".

השיר ההוא נכתב מזמן, ואם נרצה לבחון מהו אוכל תל אביבי היום, נוכל להציץ ברשימות המדרגות אוכל רחוב תל אביבי. רשימות כאלו מופיעות תדיר ובגירסאות שונות – הנה, למשל, אחת שפורסמה במגזין "טיים אאוט" לפני כשנתיים ועוד אחת שפורסמה לפני כשנה. מה מוצאים ברשימות האלו ובדומות להן? פלאפל, המבורגר, פיתות בשלל מילויים, בורקסים, חומוס, פיצה, סביח, שווארמה, ואפילו – היישר מרחובות חו"ל – ראמן.

ומה לא מוצאים ברשימות הללו, המנסות לשרטט את אוכל הרחוב התל אביבי? ניחשתם נכון: כנאפה!

כשחושבים על "כנאפה" במובן התל אביבי חושבים, בדרך כלל, על השכנה מדרום, שהיא לא שכנה כלל ועיקר, אלא חלק בלתי נפרד מן העיר: יפו. לפעמים אנחנו שוכחים שהעיר השנייה בגודלה בישראל (מבחינת מספר התושבים) היא תל אביב-יפו. מיד אחרי קום המדינה אוחדו מוניציפלית תל אביב ויפו, אך כבר למעלה משבעים שנה שרבים בישראל חושבים עליהן עדיין כעל שתי ישויות נפרדות. (ואגב, גם ליפו יש לי קשר משפחתי הדוק, שכן חיים יהושע גולדברג – אביו של משה גולדברג שהוזכר למעלה – היה בעל מלון יפואי ואחד מראשי הקהילה היהודית בעיר.)

כלומר, תל אביב – הלוא היא תל אביב-יפו – היא בעלת זיקה עמוקה למסורת אכילת הכנאפה. (וכבר סקרתי כאן בעבר כנאפיה אחת ותיקה ביפו ואחת מן הגל החדש, ויש עוד כמה בהן טרם ביקרתי.) ועם זאת, המסורת הזו היתה שמורה עד לא מזמן לחלקה הדרומי של העיר. לאחרונה, עם התרחבות תופעת הכנאפה לכיוונים חדשים ולא-לגמרי-מלהיבים (בעיניי, לפחות), התרחבה מפת הכנאפה התל אביב-יפואית צפונה, תחילה לשכונות הדרומית (ע"ע Kanafanji בפלורנטין), ועכשיו אל לב ליבה של "תל אביב" המודרנית, הלוא הוא רחוב אבן גבירול.

רחוב אבן גבירול הוא מקור נפלא לאוכל רחוב תל אביב-יפואי (מכל הסוגים שהוזכרו למעלה ועוד), והוא תמיד מתחדש. ואחד החידושים האחרונים בו הוא הצגתה של הכנאפה כאוכל רחוב אבן גבירולי. זה לצד זה, שוכנים בקצהו הדרומי של הרחוב שני מקומות בהם ניתן לאכול כנאפה, והפעם עסקינן באחד מהם.

Knaffex הוקם על ידי בחור מנצרת, וכיאה לכנאפיה בעיר מודרנית – מוצעים במקום שלל סוגי כנאפה, כולל – כצפוי – גירסה טבעונית וגירסה עם נוטלה. וכמובן, על הכנאפה ניתן לקבל גלידה טורקית. (נאמן לדרכי, אני מבסס את הביקורות על כנאפה קלאסית נטולת גלידה.) על המדרכה שמחוץ לחנות הקטנה פזורים כמה שולחנות וכסאות.

אני מוכרח להודות שהגעתי ללא שום ציפייה לאכול כאן משהו טעים. ניסיוני לימדני שכנאפה אותה מכינים מחוץ למרכזו של יישוב ערבי לא יכולה להשתוות באיכותה למקור. והופתעתי!

הכנאפה שמכינים ומגישים ב – Knaffex היא אישית, והתבניות העגולות אשר עולות על גריל הגז (עליו מונחות כמה אבנים דמויות גחלים) כבר מוכנות מראש עם שיכבת אטריות וגבינה מעליה. בדרך כלל, זה לא מבשר טובות. אטריות שעומדות כך סופגות הן את השומן שמתחת והן את הגבינה שמעל, ובדרך כלל מאבדות מחיוניותן. אלא שכאן קרה משהו מופלא, נס של ממש – הן שמרו על אופיין. שיכבת האטריות היתה פריכה, והן הובאו בשיכבה עבה במידה. עם זאת, הפיסטוקים שפוזרו מעל דווקא לא היו טריים והרסו את חווית ההתפצפצות בפה.

הכנאפה פה היא מהזן המתוק, מתוק מאוד (למרות שבראיון ל"הארץ", טען בעל המקום שהם הורידו "חלק מהסוכר, כי התל אביבים לא מספיק חזקים בשביל כזאת כמות, והם גם שומרים על המשקל"). הסירופ נשפך על הצלחת בנדיבות, וכשהכנאפה מוכנה עוד נשארים עודפים שאפשר לשפוך למיכל איסוף (ממש כמו שצפיתי שעושים ב"הכנאפיה"). ועם זאת, החיך מתרגל למתיקות כעבור כמה ביסים, וכבר אפשר ליהנות מטעם עדין ומעניין של הגבינה. הגבינה עצמה – כזו לא ראיתי קודם לכן במנות כנאפה מן הסוג האישי – נמתחת מאוד, והמנה כולה נטולה טעמי לוואי.

בשורה התחתונה, המנה הזו הפתיעה אותי לטובה, ולמרות שאני לא חסיד של הסוגה המתוקה בהכנת כנאפה ולא חסיד של ההכנה בתבנית אישית – משהו פה בהחלט עובד, ואחרי התלבטויות רבות החלטתי להעניק לכנאפה דירוג שלא האמנתי שאתן למנה המוגשת בלב רחוב אבן גבירול, לב ליבה של תל אביב-יפו המודרנית.

אז אם חשקה נפשכם במנת כנאפה טובה, אבל כל הדרכים מובילות אתכם דווקא ל"תל אביב", כדאי בהחלט לנסות את הכנאפיה הזו. ותוך כדי שאתם נועצים את המזלג בתבנית העגולה, תוכלו להיזכר במילותיו של מי שהרחוב נקרא על שמו, אשר כתב: "אֲדֹנִי קַח בְּכַפֶּךָ מְתוּקָה / וְתָרִיחַ וְתִשְׁכַּח הַתְּשׁוּקָה". מי יודע, אולי הוא כתב את זה תוך כדי אכילת כנאפה?

  

Knaffex [פייסבוק] [אינסטגרם]
אבן גבירול 9, תל אביב
03-7436948