הכנאפיה, נתניה

אני מוכרח להודות, ובכך לחשוף מעט מאחורי הקלעים של הבלוג הזה. כבר תכננתי לפתוח את הביקורת הזו בסיפור על הקשר שלי לנתניה. התכוונתי לספר על שנות מגוריי בעיר, בדירה הראשונה שקנינו כזוג צעיר ובה גידלנו את בכורנו ואיך הפכנו מזוג עם ילד לזוג עם שני ילדים ועם שלושה ילדים. התכוונתי לספר על איך יצאתי מן הדירה הזו, מן העיר הזו, לשירות מילואים במלחמת לבנון השנייה, ואיך חזרתי אליה בתום המלחמה קצת אחר ממה שהייתי. התכוונתי להודות איך הייתי תמיד אמביוולנטי כלפי העיר הזו – מצד אחד, השם שיצא לה כזירת פשע (ולראיה, אחת המסעדות האהובות עלינו מן התקופה ההיא כבר איננה); מצד שני, השכונה השקטה בה התחלתי את חיי המשפחה שלי.

מה אני אגיד לכם? כל זה לא רלוונטי עכשיו, כי החלטתי שבמקום לדבר עליי, הרבה יותר מעניין לדבר עלינו ועל הניכוס התרבותי הגובר במחוזותינו בהתייחס לכנאפה, שהכנאפיה הנתנייתית היא אחת מסימניו הבולטים. אלא מאי? לנושא הזה חשוב להקדיש פוסט משלו, ולא להטמיע אותו בפוסט ביקורת על אודות כנאפיה אחת. ולכן, אתם תצאו קרחים מכאן ומכאן – גם לא תקראו על הקשר שלי לנתניה וגם תיאלצו להמתין בסבלנות עד שאתפנה להגג על הניכוס התרבותי של הכנאפה.

ובינתיים, כמה מילים על הכנאפיה הנתנייתית, שמתיימרת להציג כנאפה כל-ישראלית – יש גירסה טבעונית וגירסת קינדר או נוטלה, וכמובן יש גלידה טורקית. הכנאפה כאן היא מן הזן האישי, והיא נאפית על גבי גריל גז. בניגוד למקומות אחרים, בהם ראיתי כי המנה האישית מתהפכת לצלחת אחרת עם הזהבת האטריות ומיד מוגשת – כאן, השאירו על הרגיל את הכנאפה ההפוכה לעוד מספר שניות, לא לפני ששפכו עליה (כמות נדיבה של) סירופ. אופן ההכנה של כנאפה קלאסית (במגש גדול) אכן מכתיב המשך אפייתה לעוד זמן קצר לאחר הפיכתה וזליגת הסירופ, ובכך מסייע לחימום והמסת שיכבת הגבינה. לאחר שהמגש ירד מן הגז, היטו אותו מעט למיכל הסירופ, כדי לנקז את שאריות הסירופ שלא נספגו במנה, ובכך הפגינו פרקטיקה מרתקת של שימוש חוזר.

אז איך התוצאה? אתחיל בשני תסמינים חיצוניים חשובים: שיכבת האטריות דקיקה, כמעט כמו שיכבבת הקראמל הדקיקה שבחלקו העליון של קרם ברולה, אולי אף דקה ממנה. הגבינה היא מן הזן שנמתח, וטוב שכך, שכן הדבר מעיד על כך שהכנאפה אינה מבוססת על ריקוטה רחמנא ליצלן.

והטעם? בואו נאמר שהכנאפה לא היתה רעה. היא גם לא היתה טובה. היא היתה די אנמית, עם טעם לוואי קל של שמן לא איכותי. למרות שכמות נדיבה מאוד של סירופ נוצקה על הכנאפה, המנה לא היתה מתוקה להחריד. בעצם, היא לא הרגישה מתוקה בכלל. כאמור, אנמית.

   

הַכְּנָאפִיָּה
גיבורי ישראל 12, נתניה (איזור התעשייה פולג) [פייסבוק] [אינסטגרם]
055-5581913