קונדיטוריה ג'עפר, ירושלים

אני אוהב שווקים. שווקים "אמיתיים", כמובן, לא כאלו שהפכו לתיירותיים (או שהיו כאלו למן ההתחלה) או שכל קשר בינם לבין "שוק" במובן הקלאסי של המילה מיקרי בהחלט. התוצרת המגוונת והטרייה, המראות והריחות והטעמים, המגע עם האנשים – כל אלו הופכים את הבילוי בשוק לחוויה מרתקת. מי שלא יודע להבחין בין שוק "אמיתי" לכזה שאינו "אמיתי" מוזמן לבקר בשוק הכרמל ובשוק התקווה ולהבין מיד את ההבדל ביניהם. פרט להבדלי המחירים בין השניים, שימו לב לאנשים שמסתובבים שם – האם הם עורכים במקום קניות יומיומיות לביתם, או שמא רובם אורחים לרגע?

במסגרת זילות השפה, נקראים היום במילה "שוק" מקומות שבינם לבין שוק אין כמעט מאום במשותף (ע"ע "שוק צפון", או "שרונה מרקט").

השוק המוסלמי בעיר העתיקה בירושלים הוא דוגמה לשוק "קלאסי". כזה שמערב תוצרת טרייה (ירקות, פירות, מאפיות) עם חנויות כלליות (צעצועים, תכשיטים, כלי בית) ועם מקומות אוכל קטנים ובלתי-מתיימרים. כזה שמסתובבים בו אנשים מקומיים, אשר עורכים בו קניות שוטפות. כזה שאוכלים בו אנשי המקום. כזה שקשור בעבותות למקום בו הוא נמצא. כזה שפועל שם כבר מאות שנים, ושיני הזמן – אשר משתמרות ולא נהרסות – עושות לו רק טוב.

שיטוט בשוק המוסלמי הוא חוויה לא רק לחושים, כי אם גם לדמיון. קשה לי להסתובב שם, בסמטאות הצרות ובין החנויות השוכנות בכוכים קטנים, מבלי לדמיין את סבא של סבתי, חיים יהושע גולדברג ("חיים בקר") אשר נולד בירושלים בשנת 1839, צועד על האבנים בהם אני פוסע.

הכנאפה של ג'עפר, הממוקמת בלב השוק, היא שם דבר בקרב באי השוק, ובקר באי ירושלים בכלל. לפני כמה שנים, הוכתר המקום כאחת מ-100 סיבות לבקר בירושלים, ובמקום אחר הוא מופיע כתחנת חובה. אחד כותב שהכנאפה של ג'עפר היא "קטלנית" (בקטע טוב, כן?) ואת אחר היא "ריסקה" (גם כן בקטע טוב). כבר אכלתי אצל ג'עפר בעבר, והחוויה לא הותירה בי רושם עז, ולפני מספר שבועות ביקרתי שם שוב והבנתי שלא טעיתי בהערכה הקודמת.

המקום רחב ידיים ונעים, וניכר שגם המקומיים אוכלים שם (מצד שני, אולי אין להם חלופה אחרת…). קשה להתחמק מתחושת התיירותיות שהמקום משדר; זה לא רק הגודל, אשר מזכיר מסעדות מזרחיות תיירותיות לא מוצלחות, אלא בעיקר האופן בו מתנהל השירות. תחילה, עומדים בתור לקופה ושם משלמים על מה שרוצים, ורק לאחר מכן ניגשים לאזור הממתקים ומבקשים את המנה הרצויה. הנתק הזה בין הדבר עצמו לבין התשלום עליו הוא, כנראה, העניין.

טעמתי כנאפה נאבלסיה (היחידה שהיתה), טרייה יחסית. שיכבת הגבינה כאן עבה למדי. זה לא היה מפריע לי, אלמלא היא היתה מעט צמיגית. אני יכול לספוג צמיגיות במידות קטנות, אך במקרה דנן – בשל עובי השיכבה – זה היה מוגזם. שיכבת האטריות היתה מתוקה מאוד. בסך הכל, המנה לא היתה רעה (וכן, "כנאפה רעה" זה לא אוקסימורון – לצערי, ניתן למצוא כאלו במחוזותינו), אבל בהחלט לא מצדיקה את השם שדבק במקום. אם אחזור שוב לשוק, יש סיכוי סביר שאוותר על טעימה נוספת…

   

קונדיטוריה ג'עפר
רחוב בית הבד, השוק המוסלמי, העיר העתיקה, ירושלים
02-6283582