הכנאפה של בני, משלוחים בכל הארץ

בדרך כלל, אני מקפיד לסקור כאן רק מנות כנאפה מן הסוג הרגיל, אשר מוגשות באופן קבע בכנאפיות או בבתי אוכל אחרים. גם במקרים בהם מוגשות במקום מנות כנאפה מסוג אחר (למשל, נאבלסיה, פייסליה, מברומה) – ואפילו שאני טועם את המנות האלו – אני מקפיד להתנסות במנה הרגילה ולכתוב רק עליה.

אבל, הימים האלו הם לא ימי-בדרך-כלל. ובימים כאלו, כשכמעט בלתי אפשרי להגיע ולאכול כנאפה במגבלות הסגר, צריך להתפשר. ואם אני מתפשר על מה שאני אוכל – אני יכול להתפשר גם על מה שאני כותב.

וככה הגעתי למצב בו אני מזמין כנאפה קפואה(!) שמכין יהודי(!) ושאינה מן הסוג הרגיל. נאלצתי להסתפק בה בשל הצימאון העז לכנאפה, ובשל העובדה שהיא הגיעה היישר אליי, אל תוך העיגול הדמיוני שמרכזו בביתי ורדיוסו 1000 מ'.

האמת היא שלא מדובר בסתם כנאפה ולא מדובר בסתם יהודי. הכנאפה של בני להט עשתה גלים מאז שהיא והוא כיכבו יחדיו באודישן לתוכנית "מאסטר שף", לפני כשבע שנים. הסיפור שליווה אותם – על ה"סבתא" הערבייה הנוצרייה של להט, ממנה למד את סודות הכנת הכנאפה המיוחדת – מרתק. והוא בכלל איש אופניים מן הגליל. את הופעתו ב"מאסטר שף" הוא מינף כדי לשווק את הכנאפה שלו ברחבי הארץ; האתר החדש, אשר הושק לפני ימים אחדים, הוא, ככל הנראה, שלב נוסף במיסוד המותג "הכנאפה של בני".

בעצמו הוא מודה שלא מדובר בכנאפה רגילה, אלא ב"עאסמלייה" (כך מופיע באתר שלו). להט מהגג בלהט (סליחה, הייתי חייב) שהוא מחזיק "במתכון לעאסמלייה המודרנית שמאוד דומה בצורתה ומרכיביה לכנאפה שכולכם מכירים אבל עם הרבה יותר חגיגיות והשקעה בטעמים," ומסכם ש"למעשה, כנאפה כזו עוד לא אכלתם."

על פי ההגדרה (ואם תרצו, על פי התקן, אם קיים כזה), העאסמלייה שמכין להט בהחלט יכולה להיקרא "כנאפה", למרות שהיא שונה מן הכנאפה המוכרת לרובנו בשלושה מאפיינים בולטים. האחד, היא מכילה שתי שכבות אטריות קדאיף; השני, היא אפויה ולא מבושלת על גז; והשלישי, המלית שלה אינה מבוססת על הגבינה המסורתית, אלא על שמנת. בערך "כנאפה" בוויקיפדיה בערבית מוזכר במפורש כי אחת מן הגירסאות של כנאפה נאבלסיה מבוססת על שמנת (كنافة بالقشطة = כנאפה בקרם); שכם (= נאבלס) היא האורים והתומים של עולם הכנאפה, כך שאם בארזים נפלה שמנת – ודאי שהיא מותרת גם לאזובי הקיר.

חיפוש בגוגל של המנה המיוחדת הזו מעלה מידע נוסף אודות המלית שלה. באתר bakepedia, בפוסט המוקדש לקינוח הזה – Osmalieh – מובא מתכון מתוך ספר מתכונים של שף לבנוני. במתכון זה, המלית מכילה שמנת מתוקה, כמה פרוסות לחם(!), מי ורדים, מי זוהר וסירופ סוכר. באתר אחר, cookpad, מובא מתכון אותו מציג יוזר בשם Cook Lebanese עליו מצויין כי הוא מביירות; גם במתכון זה, מככבים במלית שמנת מתוקה ופרוסות לחם, ושם מצוין כי מדובר בקרם שנקרא Ashta. גיגול נוסף מעלה כי מדובר בקרם לבנוני טיפוסי. בקיצור, זה ממש לא הגבינה לה אתם רגילים מהכנאפה שאכלתם לאחרונה (או לא לאחרונה).

לא טעמתי מעולם את המנה המקורית, או את המילוי עליו מדובר במתכונים אותם מצאתי באינטרנט, אבל המילוי שטעמתי בכנאפה של בני לא הרגיש לי כמו קרם עשיר, אלא יותר כמו מבוסס ריקוטה. הוא לא היה "כבד" בכלל. על התווית שעל האריזה, ברשימת המרכיבים, מופיע רק "חלב בקר", ולא מצוין מה נעשה איתו; עם זאת, אני מנחש שאם היה נעשה שימוש בשמנת מתוקה – היא היתה צריכה להופיע במפורש על התווית. (ומאותה סיבה, אני נוטה להאמין שלא היו שם פרוסות לחם.) חיזוק נוסף להשערת הריקוטה מגיע מכיוון אחר: ללהט יש סרטון ביוטיוב המדגים כיצד להכין גבינת ריקוטה ביתית. כמובן, יכול להיות שאני טועה לגמרי.

כך או כך, אני מקדים מעט את המאוחר.

"הכנאפה של בני" משווקת, כאמור, בכל הארץ. כשאני אספתי אותה מנקודת הפיזור הקרובה לביתי, היה זה להט עצמו שנסע וחילק את המנות. קיבלתי לידיי קופסת פלסטיק עגולה, ובתוכה מנה קפואה, והוראות הכנה פשוטות לאפייה בתנור; הערכה כוללת גם סירופ לזילוף אחרי האפייה ופיסטוקים לפיזור מעל. בהזדמנות הראשונה שנקרתה בפניי הכנתי לי אותה לקינוח של סוף היום. המנה מוגדרת כזוגית, והיא בהחלט יכולה להשביע שני אנשים שאינם זללני-כנאפה כפייתיים. אני אכלתי אותה לבד…

האטריות היו דקות וקריספיות במידה הראויה, והמנה כולה היתה נטולת טעמי לוואי. כמובן, כמו שכבר נרמז למעלה, מדובר בכנאפה מן הזן המתוק מאוד. זאת ועוד, האיזורים בשוליים – בהם יש בעיקר אטריות – הרגישו שומניים למדי (התווית מגלה שנעשה שימוש בשמן דקלים). המילוי, כאמור, אוורירי וגבינתי – אבל יותר בכיוון של ריקוטה ולא בכיוון של ג'יבנה.

האמת היא שהגעתי לאכול את הכנאפה הזו נטול ציפיות לחלוטין. הגעתי למצב הזה בלית ברירה, בשל הסגר שמנע ממני הגעה לכנאפיות האהובות שבסביבתי ואכילת הדבר האמיתי. לאור זאת, היה לי קל להיות מופתע לטובה. נכון, זו לא הכנאפה הרגילה אותה אתם מכירים, אבל יש בה בהחלט מן הכנאפיוּת. (והלוא היה זה חיים כהן בכבודו ובעצמו שהתפרסם בזכות כנאפה עם ריקוטה ופרומעז!). כבר אכלתי הרבה מנות כנאפה רגילות שהיו רחוקות מן הדבר האמיתי כרחוק סגר מחופשה, ודווקא המנה הזו – שאינה כנאפה רגילה – גרמה לי געגועים לדבר האמיתי. למרות שהיא נמכרת קפואה, ולמרות שהסגנון שלה שונה מכל מה שהכרתם – ואולי גם קצת בזכות אלו – היא שווה ניסיון. לפחות עד שתיפתח בפנינו שוב האפשרות החגיגית להגיע לכנאפיות האהובות עלינו.

 

הכנאפה של בני [אתר] [פייסבוק] [אינסטגרם]
משלוחים בכל הארץ
טלפון: 052-5708084 / 052-2348855