ממתקי אלמוכתאר, נצרת

באמת שניסיתי. ניסיתי וניסיתי וניסיתי. נכון שטענתי כבר בגלוי שאני לא אוהב את הכנאפה של נצרת, ועדיין ניסיתי שוב. גם בממתקי אלסאדקה (הידידות) וגם בממתקי אחמד מחרום – ועדיין, לא אהבתי. והמשכתי לנסות, הפעם ב"ממתקי אלמוכתאר", במרכז העיר. ולא, לא הלך גם הפעם.

באתי נקי, באמת. הגעתי למקום כדף חלק, מדחיק עד כמה שאפשר את הדיעה המוקדמת שלי. ואני מתעלם גם מכך שמדובר במקום שנמצא בלב לבו של אחד המקומות המתויירים ביותר בארץ. ואני מתעלם גם מכך שעל פי האתר של המקום, אפשר להבין, בין השורות, שעיניהם נשואות לעיניים זרות. אשכרה התיישבתי על הכיסא מול מנת הכנאפה שלי בציפייה רבה, הייתי אופטימי.

אבל מה לעשות שאת שכבת האטריות הצלחתי בקושי לשבור מרוב שהיא היתה קשה? ומה לעשות ששכבת הגבינה היתה במירקם של גבינה צפתית ובטעם של ריקוטה? ובכל זאת, יש לי שני דברים טובים להגיד על הכנאפה הזו. ראשית, היא לא מן הזן המתוק. ושנית, היא הטובה מבין השלוש שאכלתי בנצרת.

ומה איתי? אני אמשיך לנסות… ובינתיים, אאזין לשיר אהוב, שבקריאה חוזרת נראה שהבית הראשון שלו נכתב על הסיפור שלי עם הכנאפה הנצרתית…

  

ממתקי אלמוכתאר [פייסבוק]
רחוב פאולוס השישי (פינת רחוב 4076), נצרת
04-6461661

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *