ממתקי נצרת בעיר, טירה

הכניסה המזרחית לטירה (מכיוון כביש 444) אינה דומה כלל לכניסה המערבית אליה (מכיוון כפר סבא ובית ברל). בעוד שהראשונה מובילה אתכם בביטחה בכביש רחב-ידיים וישר ובתוך נוף עירוני-תעשייתי דליל, האחרונה מתעתעת בכם בעוד היא מוליכה אתכם בינות רחובות הומים וצפופים. מן הכניסה המערבית נדמית טירה מיד כעיר ערבית ישראלית טיפוסית – מסעדות מזרחיות, חנויות, מדרכות צרות, כבישים שחוקים; מן הכניסה המזרחית אפשר להבחין בטירה המתפתחת במהירות.

איזו משתי הכניסות אני מעדיף? ובכן, התשובה היא, כצפוי: תלוי… אני אוהב לנסוע ברחובות המסורתיים של העיר – שעל הקשר הסבוך שלה עם שכניה היהודיים סיפרתי כאן בעבר – לחוות את ההמולה ולהרגיש כאילו התרחקתי מרחק רב מביתי, למרות שמדובר בנסיעה של 20 דקות בלבד. ומצד שני, אני אוהב גם להתחמק מן הבלגאן ולהגיע היישר למחוז חפצי, אשר נמצא בצד המזרחי: החנות של "ממתקי נצרת בעיר" (מה גם שלרוב יש חניה נוחה במפרץ החנייה הסמוך לחנות).

בחנות הקטנה (אשר בה מעט מקומות ישיבה) יש אווירה מיוחדת. אנשי המקום תמיד מחייכים, וניכר כי הם אוהבים את המגע עם האנשים. דף הפייסבוק של המקום גדוש בתמונות של המתוקים ובסיסמאות בלתי-מתחכמות כמו: "מרגישים שזה טרי", "לדעת להתפנק", "תטעם תבין" (במקור בלי מקף), "הכי מתוק שיש", או "טעם טוב". את המגע עם המתוקים שלהם הם בטוח אוהבים. חוץ מהכנאפה השטוחה, הכנאפה המגולגלת (מַבְּרוּמָה), הפְטֶיר, העוואמי והבקלאוות – אפשר תמיד למצוא שם שלל מתוקים שבדרך כלל לא רואים במקומות אחרים (אזהרת קַלְקְלָן לפוסט שיועלה כאן בקרוב: מַדְלוּקַה). וחוץ מאלו, מוכרים במקום גם עוגיות עבודת-יד, כך שהחגיגה גדולה.

הכנאפה המקומית משובחת – היא לא מן הז'אנר המתוק (אבל בהחלט אפשר לוותר על הסירופ), הגבינה עדינה בטעמה (אם כי נוטה לכיוון הצמיגי מעט) ומופיעה בשכבה לא עבה, והאטריות דקות ופריכות. בלי התחכמויות, בלי שטיקים מיוחדים – פשוט וטעים!

   

ממתקי נצרת בעיר [פייסבוק]
ברחוב הראשי של טירה (רחוב טארק עבד אלחי), בכיכר הראשונה כשסופרים מן הכניסה המזרחית לטירה (כביש 554 מכיוון טייבה)
054-2399223

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *