ממתקי אבו אלחוף, אום אל פחם
הידעתם שאיזור ואדי ערה הועברו לישראל על ידי ירדן במסגרת הסכמי הפסקת האש ("הסכמי רודוס") שנחתמו בשנת 1949, בתום מלחמת העצמאות? במסגרת זו, ניתנו לישראל גם איזור "המשולש", האיזור בו שוכנת היום העיר מודיעין ואיזורים נוספים. בתמורה, העבירה ישראל לירדן שטחים באזור בית שאן ובדרום הר חברון.
הידעתם שאום אל פחם – אֵם הַפֶּחָם (או מקור הפחם) בעברית – נקראת כך על שום הפחם הרב שהיה מופק במקום במשך דורות רבים? צפון השומרון מהווה את לבה של תעשיית הפחם הפלסטינית, ואתם בהחלט מוזמנים לחשוב על הזיהום הסביבתי שמאמלל את חייהם של המשפחות המתגוררות באזור (ערבים-פלסטינים, ערבים-ישראלים ויהודים), כמו גם את אלו של חיילי צה"ל המשרתים שם.
הידעתם שבאום אל פחם שגשגה בעבר תעשיית גידול אתרוגים? עדויות מן המאה ה-19 של יהודים מפורסמים, דוגמת הרב יעקב הלוי ספיר ויואל משה סלומון, מביאות בפנינו את סיפורם של האתרוגים המשובחים הללו.
בקיצור, גם בחגי תשרי בעבר וגם ביום העצמאות היום – קיום המסורת היהודית/ישראלית כרוך בחייהם של ערביי האיזור.
הידעתם שבכניסה המזרחית לאום אל פחם מצויה כנאפיה שאפשר בקלות לפספס? והאמת היא שלא נורא אם תפספסו אותה…
השלט על הכביש הראשי (כביש 65) מכוון למרכז העיר, ואם תפנו בעקבותיו לכיוון העיר ותגיעו לכיכר הגדולה – דעו לכם שכבר פספסתם אותה. אם בכל זאת תרצו לבקר במקום – סעו לאט אחרי הפניה, היצמדו לימין, וחפשו את השלט "ממתקי אבו אלחוף" שתלוי מעל דלת קטנה המובילה לחנות קטנה. מאחורי הבניין בו שוכנת החנות הזו – תחנת דלק שקשה לפספס. כיום, מדובר במיני-רשת לה שני סניפים נוספים: בעראבה ובדיר חנא (שני כפרים שכנים בגליל התחתון, לא רחוק מסח'נין). הנה סרטון תדמית קצר של הרשת.
טעמתי כנאפה רגילה וכנאפה נאבלסיה. הנכאפה הרגילה הרגישה שונה מאוד מאלו להן אני רגיל. האם זהו סגנון כנאפה ירדני – שאריות מן התקופה בה ואדי ערה עדיין היה שייך לירדן – אשר אינו מוכר במחוזותינו?… האטריות היו בעל טעם יבש. לא מרקם יבש, אלא טעם יבש. זה מה שזה אומר. שכבת הגבינה היתה עמוסה בסירופ סוכר שומני, עד שקשה היה למצוא בה גבינה, ולכן טעמה היה מוזר מאוד. הגירסה השניה (נאבלסיה) היתה אף היא שונה מאוד מאחיותיה אותן ניסיתי. השכבה העליונה – המוכר טען שמדובר בסולת ולא באטריות קדאיף טחונות – היתה דקה מדי ולא מורגשת (היא אמורה להתפצח בפה), ודווקא כאן שכבת הגבינה היתה סבירה.
הידעתם? לא מכל כנאפה אפשר ליהנות…
כתיבת תגובה